הבוקר שלכם הוא לא מבחן אופי

מתישהו בדרך, קימה בחמש בבוקר הפכה למעלה ושינה עד עשר הפכה להודאה באשמה. חצי מתעשיית הפרודוקטיביות רוכבת על תחושת האשם הזו. אבל השעה שבה אתם קמים לא מספרת כמעט כלום על המשמעת שלכם — והרבה מאוד על ה-DNA שלכם.

כרונוטיפ — אם הגוף שלכם מכוון מוקדם, מאוחר או באמצע — הוא ברובו תורשתי ומשתנה עם הגיל. להכריח ינשוף לחיות בלוח הזמנים של משכים קום לא בונה אופי; זה בונה חוב שינה, שגובה בשקט מס מהזיכרון, ממצב הרוח וממערכת החיסון.

המהלך המעשי הוא לא להילחם בשעון הפנימי אלא לתכנן סביבו: את העבודה הקשה ביותר שימו בשעות השיא האישיות שלכם, ותפסיקו לשפוט את שאר היום על כך שאינו שיא.

ואם אתם מנהלים אנשים: צוות שמותר לו לעבוד עם הכרונוטיפים שלו במקום נגדם רגוע יותר, חד יותר, והרבה פחות שחוק כבר ביום חמישי.